איך הייתם רוצים לנוע בעולם?

אני רוצה לספר לכם על סדנה שהשתתפתי בה, הסדנה עסקה ברוחניות בטיפול. במהלך הסדנה האנק (המרצה) ביקש ממתנדבת ללכת מנקודה אחת לשנייה על הבמה בה הוא עמד.

אחר כך הוא ביקש ממנה לעבור את אותו מרחק אבל grudgingly, שהתרגום הכי טוב שאני יכולה לחשוב עליו הוא מירמור, בחוסר רצון. אותה בחורה השתופפה, גררה את הרגליים והרכינה את הראש במבט עצוב.

בפעם השלישית הוא ביקש ממנה ללכת שוב אבל הפעם willingly, מתוך רצון, בחפץ לב. אותה בחורה הזדקפה, חייכה, הניפה ידיים לצדדים, והלכה במהירות לצד השני של הבמה.

אותו מרחק, לעבור מנקודה א' ל ב' אפשר לעבור בכל מיני דרכים. לא תמיד יש לנו את האפשרות לבחור לאן אנחנו הולכים כי החיים קורים, לא תמיד מתחשק לנו להסיעה את הילדים לחוגים (לא מבוסס על סיפור אמיתי), לא תמיד בא לנו לעמוד בתור בסופר, לא תמיד יש לנו כוח לפקקים. אבל לפעמים אנחנו חייבים לעבור מנקודה א' לב'. לנו נשארת בחירה איך לעבור בין הנקודות.

לנוע willingly או לנוע grudgingly. זו כבר בחירה.

תחת כל השיגעון שקורה מסביבנו, אני מאחלת לכם השנה לנוע willingly. לנוע כמו שחשוב לכם להשאיר חותם בעולם.

אתמול בפוסט בקבוצה אחרת מטופלת עבר כתבה עלי והזכירה לי איך אני רוצה לנוע בעולם, מה אני משאירה אחרי.

שנה טובה לכולכם.