אתמול ישבתי עם מטופלת שסיפרה לי על אירוע שקרה ועל התגובה שלה שנראתה לה מאוד מוצדקת. ושאלתי אותה האם זה עבד לה?
האם ההתנהגות שלה בסופו של דבר הביאה אותה למקו בו היא רצתה להיות? או הרחיקה אותה מאותו מקום...
כי זה נורא כיף להיות צודק, אבל האם זה מקדם אותנו לאן שחשוב לנו?
האם ריבים על דברים צודקים יקדמו קשר משמעותי יותר?
האם וויכוח על מי צודק עם המנהל.ת יוביל לתוצאות טובות?
כי בתכלס, בכניסה לגן עדן אף אחד לא יושב ומחלק לנו פרסים על כמה פעמים היינו צודקים בחיים. מה שיש לנו זה מה שאנחנו נמצאים בו ברגע הזה, ולהיות צודקים נותן לנו רק דבר אחד, להרגיש טוב יותר עם עצמנו למשך כמה דקות.
לעומת זאת להיות קשובים, להבין את הצד השני, להכיל את הקושי של מישהו אחר, זה רווח שנהנה ממנו למשך שנים.
היא התעקשה שהיא היתה צודקת, והיא צודקת לגמרי שהיא היתה צודקת, אבל האם זה עובד במערכות יחסים להיות צודק? להיות קשוב זה לא לוותר על הצדק, זה פשוט לראות את האחר ולהבין שהוא לפעמים רואה את הדברים אחרת.
אז אם אתם תקועים בהתנהגות מסוימת, לא משנה איזו, שאלו את עצמכם: האם זה עובד לי? האם זה מביא לי את התוצאות שאני רוצה?
אם התשובה היא לא, הגיע הזמן לזוז אחרת.
Comments