לפני כמה שנים היה אצלי בטיפול פרופסור לפיזיקה, כזה שהתעסק בכוחות של היקום ותנועה של כוכבים, ובאחת השיחות המרתקות שלנו הוא שיתף אותי שהוא גדל להאמין באלוהים, כי יש כל כך הרבה קסם ביקום שזה לא יתכן שאין כוח מאחוריו.
אני עדיין לא שם, לא מאמינה באלוהים, אבל בהחלט מאמינה שדברים נמצאים שם מסיבה. לא בגלל גורל, קארמה, או כוונה ניסתרת, אלא בגלל שדברים לא מתגלגלים למקום שהם לא יכולים.
קצת כמו טיפה של מים שתגלוש למקום שאליו יהיה לה הכי קל לרדת למטה, היא לא תעלה למעלה, היא לא תפנה לאזור שיש לה מכשול, היא תלך למקום עם הכי מעט התנגדות.
גם אנחנו זורמים בחיים שלנו למקומות שאליהם הכי נוח לנו להגיע, גם כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו מתפסים על הר כמו לימוד נושא שממש קשה לנו בלימודים או להתחיל עבודה ממש מאתגרת זה רק בגלל שאנחנו לא רואים פתרון שיתאים לנו יותר. אנחנו יודעים שאין לנו אופציה להיכשל במבחן כי אחרת לא נסיים את השנה, ואנחנו יודעים שהעבודה הזו תקדם אותנו לאן שאנחנו רוצים.
אז גם אנחנו כמו המים כאשר אנחנו זורמים פוגשים קשיים ובוחרים דרך לעקוף אותם.
כאשר מופיע כאב זה לא טעות, זה לא קרה במקרה, זה לא קלקול של המערכת, זה פשוט המקום אליו טיפה המים הלכה.... המקום בו היה הכי פחות התנגדות, יש אנשים שהכאב תמיד יחזור להם באותו מקום, יש כאלה שהכאב יטייל. אבל הכאב יגיע כי זה המקום בו היה הכי פחות התנגדות. אם זה כדי להגיד לנו שהעמסנו יותר מידי על הגוף, ואם זה כדי להגיד לנו שהעמסנו יותר מידי על הנפש.
אבל כאב הוא לא טעות, הוא הפתרון, כאשר תלמדו לראות מה הוא מנסה לפתור... תוכלו להיפרד ממנו.
Comments