לפני כמה שנים ניגשה אלי מישהי ושאלה "תגידי זו היית את שבכית בקורס הכנה ללידה?" זו לא היתה שאלה חסרת רגישות פשוט נפגשנו בנסיבות שאינן מקצועיות והיא ניסתה לשים אותי במגרה הנכונה הראש שלה (כמו שאתם רואים מישהו במפגש ומנסים להיזכר מאיפה אתם מכירים אותם, אז כזה). זה מה שהיא זכרה ממני, שבכיתי (בטרוף) בקורס, למדתי להעביר קורסי הכנה ללידה לנשים בהריון.
אחד השיעורים היה על המרכיב הרגשי בלידה והמרצה המצוינת (גזית מרגלית, שאפו לך יקירתי) הציגה סרטון של אישה במהלך לידה ורופא שמתנהג אליה מזעזע. בזלזול והתעלמות מוחלטת כאשר היא קשורה ומתחננת על נפשה.
אני התפרקתי, הרגשתי שאני צופה באונס ולא יכולתי להמשיך לראות את הסרטון ויצאתי למרר בבכי במסדרון. לא פלא שזה הרושם שנשאר ממני למשתתפות הקורס.
נזכרתי באירוע הזה בעקבות מאמר שקראתי על תביעות של רשלנות רפואית, תביעות על רשלנות רפואית מגיעות בעיקר נגד רופאים לא נחמדים. לא בגלל שהם אלו שעושים את כל הטעויות, בגלל שהם אלא שרוצים לתבוע אותם כאשר הם עושים טעויות.
"רופאים נחמדים" הם אלו שהוגדרו כמקשיבים, ששואלים שאלות, שמבלים יותר זמן עם המטופלים (אל תקפצו, לא מדובר על הבדלים גדולים, בממוצע 3 דקות יותר שזה כל אחד יכול לעשות) שיותר אמפטיים, שנותנים מקום לשאלות. במחקר המשך לקחו דגימות של שיחות בין רופאים מנתחים ומטופלים וערבלו את ההקלטה כך שניתן היה לשמוע רק את הטון של הרופאים. ניתן היה לזהות מהטון למי יש סיכוי גבוה יותר להיתבע על רשלנות רפואית. לרופא עם טון שנתפס כמזלזל היה סיכוי גבוה יותר להיתבע.
במחקר בו השתמשו בדיקור להורדת כאב כרוני, השוו בין טיפול בו התקיימה שיחה בין המטפל למטופל (בה הודגש חום, תשומת לב וביטחון), לבין טיפול בו רק נעשה דיקור. לקבוצה שטופלה עם שיחה היה שיפור משמעותי פי שתיים יותר בהקלה על כאב.
אנשים יודעים שטעויות קורות, כולם טועים, גם רופאים, אבל הם פחות מוכנים לסלוח על טעויות כאשר הן נעשות על ידי רופאים שהם מרגישים שמזלזלים בהם. אמפטיה, תקשורת טובה, יחס מכבד, ותשומת לב יכולים לעזור מאוד, לא רק בכדי להימנע מתביעות, פשוט כדי להיות בני אדם יותר טובים.
אני אישית מקווה שהאישה בסרטון שבכיתי ממנו תבעה את הרופא לכל מה שיש לו.
***היה לי ממש קשה למצוא רופא שלא מחייך במאגר תמונות, חבל שזה לא ככה במציאות.
Comentarios