נניח והחלטתם לתלות תמונה, ועל מנת לעשות את המשימה גייסתם חבר או חברה,
בכוחות משותפים החבר או חברה מחזיקים את המסמר צמוד למקום המיועד ואתם מכים אם הפטיש, פעם אחת, הכל טוב, פעם שנייה, ובפעם השלישית אתם בטעות מחליקים ופוגעים באגודל של החבר/ה שלכם.
איך תגיבו?
אוי, אני כל כך מצטער/ת, זה לא היה בכוונה, אני ממש מתנצל/ת, אני אביא מים קרים לשים את האגודל בתוכה, ממש ממש ממש סליחה,
אם לא במילים אלו אז משהו דומה אחר, נכון?
ונניח ששוב אתם צריכים לתלות תמונה אך הפעם החבר/ה לא יכולים להגיע ואתם נשארים לבד עם המסמר, והפטיש.
אתם מניחים את המסמר צמוד למקום המיועד ואתם מכים אם הפטיש, פעם אחת, הכל טוב, פעם שנייה, ובפעם השלישית אתם בטעות מחליקים ופוגעים באגודל של החבר/ה שלכם.
איך תגיבו?
אוי פאק, איזה טיפש/ה אני, נו באמת, אפילו להכות בפטיש זו משימה קשה בשבילי? שום דבר לא מצליח לי, אני פשוט כישלון.
אם לא במילים אלו אז משהו דומה אחר, נכון?
מה ההבדל? איך זה שאתם זכאים לפחות חמלה מאחרים?
תנו לי לנחש... הייתם צריכים לדעת טוב יותר, עשיתם את זה בעבר אז איך יתכן שטעיתם עכשיו, זו משימה כל כך פשוטה אז לא מקובל שפיקששתם...
וזה זה בדיוק העניין... כולם עושים טעויות, גדולות וקטנות,
כולם מנסים לעשות את הטוב ביותר ולפעמים זה לא מצליח, לפעמים זה לא מצליח בגדול, ולפעמים זה לא מצליח בקטן, אבל תמיד זה לא כוונה תחילה. להגיד לעצמך מילים קשות כאשר עשית טעות זה כמו לדפוק לעצמך את הפטיש בראש אחרי שכבר דפקת את האצבע... זה לשלם את מחיר הטעות פעמיים.
אתם עושים את הטוב ביותר, ואתם תעשו טעויות, תסלחו לעצמכם כמו שהייתם סולחים לאחרים.
コメント